פניות רבות הן ממשפחות והן ממסגרות, מתקבלות עקב התמודדות עם בעיות התנהגות מאתגרות. כאשר ההורה חש שאיננו יודע עוד כיצד לפעול, הוא פונה למנתח התנהגות לקבלת הכוונה.
בעיות התנהגות רבות ומגוונות ומופיעות הן אצל ילדים ובוגרים עם עיכובים התפתחותיים/ אוטיזם והן בקרב האוכלוסיה הרגילה. בעיות וקשיים כגון צעקות, סרבנות, חוסר שיתוף פעולה, אי קבלת סמכות הורית/ צוות, אלימות, גרייה עצמית, בריחה מלמידה, חוסר היגיינה, קשיי שינה, בעיות אכילה, פגיעה עצמית ועוד רבות.
מה הן בעצם בעיות התנהגות?
אלו התנהגויות שמפחיתות סיכוי פעולה, ולמידה התנהגויות אשר מרחיקות אחרים ומבטלות דרישות. הן רוכשות את עוצמתן כיוון שמחוזקות על ידי תוצאותיהן.
בעינים של ניתוח התנהגות, התנהגויות מאתגרות הן התנהגויות אשר ההורה/ איש הצוות לא הצליח לפתור באמצעות הכלים העומדים לרשותו ועליי להקנות לו כלים כיצד להתמודד איתן.
נבחן רק שתיים.
התנהגויות לגירוי עצמיSelf-stimulatory Behavior
התנהגויות אלו כוללות תנועות מוטוריות של הגפיים והגוף (נפנופים קפיצות וסיבובים, הסתכלויות ומבטים, הרחה וטעימה, ועוד רבות) ומשמשות לגירוי של מערכת-העצבים. אלו 'בעיות וויסות', המערכת החושית, שאמורה להיות רגועה עם סך הגירויים הרגילים המתקבלים במערכת העצבית, אינה רגועה, וסובלת מעודף גירוי או חוסר גירוי. ילד שנמצא בגירוי עצמי, קשה לחדול אותו מפעילות זו , וקשה למנוע ממנו לחזור אליה בכל מצב, גם בישיבה, תוך כדי למידה. אם לא נחוץ לביצועה שום כלי אלא רק אברי גופו, או אפילו רק קולו שלו, קשה מאד לחסום את התרחשותה, והמורה מוצא עצמו מול תלמיד שאינו פנוי לתגובה לגירויי הלמידה ועסוק מדי בהתנהגות גירוי-עצמי.
לשמחתנו, ילדים שהיו עסוקים עיקר זמנם בגירוי-עצמי יכולים, אחרי זמן של אימון הסבה לפעילות אחרת, להפנות זמן ניכר ללמידה.
בריחה או הימנעות Escape or Avoidance Behavior.
חלק של מהתנהגויות הבריחה הן בעלות אופי של בריחה פעילה, בה הילד עוזב עמדת פעילות או למידה והולך, או ממש רץ ובורח למקום אחר. לעיתים זו בריחה פסיבית- חלימה ובהייה, מעין התנתקות. חלק מהבריחה היא בכיוון האלים: השתוללות, אלימות למורה, זריקת החפצים מהשולחן. לעיתים הן התנהגויות "רגשיות" כמו בכי, פגיעה עצמית, וגירוי עצמי באופנים שונים ומשונים, כולל אוננות, צחקוק, מגע פיסי במורה, חיבוק וכד'.
המשותף לכולן הוא תפקודן- הן משרתות את הילד בכך שמונעות הצבת דרישות, או מסירות דרישות המוצבות לו. הן דרכי המילוט שלו מדרישות שונות שמוצגות לו במשפחה או בסביבה בה הוא מתחנך. יש לתת להן מענה מיידי, והעיקרי שבהם- מניעת הצלחתה של הבריחה!
** חשוב לציין כי ההתנהגויות שצויינו כאן יכולות לנבוע גם מסיבות אחרות ולא מהרצון לברוח מדרישה.
התנאים לביצוע הטיפול :
- ניתוח-תפקודי, שמטרתו לאמת את ההשערה כי ההתנהגות נועדה לבריחה מלמידה, ואינה מבטאת מצוקה אחרת. למשל, כשברור לנו כי הילד אינו עייף, צמא או רעב, המשימה אינה קשה לו, אינו פועל לשם קבלת תשומת לב וכי יש הוכחה כי הבריחה חוזרת שוב ושוב מול דרישה לשיתוף פעולה ולביצוע משימת למידה.
- לוודא שכבר נוסו דרכים אחרות להביא את הילד להשתתפות על בסיס מוטיבציה חיובית. (על כך כדאי להרחיב את הקריאה על התערבות אקולוגית למניעת בריחה.
